אוקטובר 2001

ומותר האדם מן הרובוט אין

האדם כיוצר – על הסרט אינטליגנציה מלאכותית

יצירת מופת מאת סטיבן שפילברג

הסרט מתרחש בעידן עתידי בו משאבי כדור הארץ התרוקנו למדי, אך הטכנולוגיה לעומת זאת התקדמה עד לאין ערוך. הכל מלאכותי ומהונדס, ולכל הצרכים קיימים הרובוטים: עבודות הבית, גינון, אומנת, ליווי חברתי ומה לא. לכל דבר יש רובוט מלבד לאהבה.

רגשות זה השטח האחרון אשר טרם נכבש על ידי הרובוטיקה, והנה נמצא הפתרון בדמותו של רובוט- ילד בשם דייויד, המשוחק על ידי הילד האלוהי ג'ואל האלי אוסמנט מהסרט החוש השישי. רובוט זה תוכנת לאהוב. זה גם הפתרון עבור הורים ללא ילדים, משום הילודה הוגבלה או כאלה שאיבדו את יקיריהם.

הדגם הראשון בדמות דייויד נוצר והוא אומץ על ידי עובד חברת הרובוטים סייבטרוניקס ואשתו, אשר להם ילד חולה, אשר הוקפא עד אשר תימצא לו תרופה.

האישה מוניקה, מתאהבת בילד הרובוט עד כלות נשמתה, והיא אפילו אומרת את מילות הקוד, אשר יהפכו את דייויד לשלה לתמיד. כאשר היא מסיימת לומר את מילותיה, דייויד מתחיל לקרוא לה אימא, ולמרבה האירוניה הוא אינו יודע שהוא לא אמיתי.

נס מיוחד קורה, ובנם של הזוג, מוניקה והנרי סוינטון, מתעורר לחיים, ואז מתחילה התחרות בין הילד האמיתי לילד הרובוט. שניהים מתחרים על אהבת הוריהם, וכאשר המצב הוא ללא נשוא, צריכה מוניקה להשיב את הרובוט הילד לחברה, ומאחר ונעשתה לו הטבעה, אין הוא עוד בר שימוש אלא נידון להשמדה.

היא אינה עומדת בחוויה זו, והיא משחררת את דיוויד ביער, כאשר הוא זועק ובוכה, ומבטיח לעשות הכל על מנת להיות ממש כמו ילד אמיתי ראוי לאהבה.

כבר בתחילת הסרט, לפני שדייויד עוד נוצר, הביעה אחת מהמשתתפות בפרוייקט את הספק, שבהחלט ניתן ליצור רובוט אוהב, אבל האם האדם יוכל לאהוב את הרובוט שלו, בכל מקרה וללא כל תנאי, וכבר ממשפטים אלה, מתחיל הספק לנקר בנו, והנה, אכן זה קרה!

הוא נותר לבדו ביער, עם הדובי שלו, שאף הוא סופר צעצוע רובוטי.

בליבו של דייויד נותרת תשוקה אחת בלבד, להפוך לילד אמיתי ולהשיב אליו את אהבת אימו, וכאן מתחילים הרפתקאותיו המזורות.

הוא נופל בידי "ציידי הבשר", אשר נהנים ללכוד רובוטים ישנים, ממזבלת חלקי הרובוטים. שם סובבים להם רובוטים שהושלכו ללא שימוש ומחפשים להם חלקי חילוף.

דייויד אשר תוכנת לאהוב, מזדעזע לנוכח הרוע האנושי, הצד השני של המטבע בו הוא נתקל, לאחר שזכה לכל כך הרבה אהבה במשפחתו המאמצת. הוא מובא לאצטדיון המלא מפה לפה המון מריע, אשר נהנה לראות רובוטים "מפוצפצים".

בסצינות המזכירות את הצליבה, ואת שעשועי ההמון ברומא העתיקה כאשר בני אדם היו טרף לאריות, אנו עדים להמון משולהב, אשר רוצה לחוש עדיין בעליונותו הגזענית על היצורים האלה המכניים. "האמנם מותר האדם מן הרובוט", אנו שואלים את עצמנו. ראו את התמונה בה הוא בכלוב, מחכה לגזר דינו.

ואכן הייתה זו תקופה מוזרה, וכאן בהחלט יש לסרט אלמנט נבואי עתידני. תקופה בה רובוטים חיו לצד בני האדם, כאשר הרובוטים מכונים "מכה" מלשון מכני, ובני האדם מכונים הביו. אלה הראשונים מכניים אך משוכללים להפחיד, ואלה האחרונים עם חסרונות אך אנושיים.

וכאן באים קטעים קשים מאוד של רובוטים אשר מלאו תפקידים מאוד אנושיים, כמו להגן, לגדל, להיות אומנת, ללמד וכו', וכעת הם "מפוצפצים" לקולות ההמון השואג, כאשר הם מוצאים אחד אחד מן הכלוב. ואז מגיע תורו של דייויד, והכרוז מבקש מהקהל לסקול אותו באבנים, אבל זה קצת קשה לקהל. הם רוצים לסקול נכים, יצורים מעוותים וגרוטסקיים, ולא יצור שכל כך דומה להם, ועוד ילד, אשר מעורר בהם רגשות אימהיים! אחרת מה הטעם, הם הרי רוצים להקיא מתוכם את הרובוטים, ולכן לא ברור להם, איזה חברת טכנולוגיה העיזה בחוצפתה ליצור רובוט כל כך דומה לבני אדם.

רעיון זה של אדם-רובוט המחפש את הצד האנושי, ובכך מנסה לעמוד על טיבו ומהותו של המין האנושי, הוא רעיון מאוד חביב על סופרי המדע הבדיוני.

בנושא זה התעסק כבר סופר המדע הבדיוני האנגלי המחונן בריאן אלדיס, בסיפורו:

"Supertoys Last All Summer Long"

סיפור זה הוא בעצם המקור לסרט, וזכויות ההסרטה נמכרו לסטנלי קובריק כבר בשנת 1982, היוצר המבריק של התפוז המכני וסרטים נוספים, אשר לא לפני זמן רב הלך לעולמו. שפילברג מספר שעוד בשנות ה-80 סיפר לו קובריק סיפור מופלא זה, אליו הוא התייחס כאל סיפור פינוקיו המודרני, ותהה כיצד יוכל להסריטו. שפילברג היה עימו במגע הדוק לגבי הסרטת סרט זה, וכעת הוא יצר סרט זה כמחווה לידידו המנוח.

דייויד פוגש ידיד, ג'יגולו רובוט בשם ג'ו, ויחד עימו הוא מחפש, אחר הפיה הכחולה בסיפור של פינוקיו, אשר תהפוך אותו לילד אמיתי. בשבילו אין משמעות לאגדה לעומת מציאות, והפיה חייבת להיות קיימת.

כאן מתחיל עימות בין ג'ו לבין דייויד.

ג'ו בעצם תוכנת להיות מכונת סקס, אשר תביא סיפוק מיני לנשים בודדות. הוא נבנה למטרות הנאה, וכל תכליתו היא כזו. אומרים "פני הדור כפני הכלב", ואולי נכון יותר לומר, "פני הדור כפני הרובוט", משום שהסרט בעצם מציג את בן האדם כיצור מכני הרוצה לספק רק את צרכיו ואת הנאותיו. אז מה כבר ההבדל בין האדם לרובוט?

אין יותר אהבה, אמונה, נשמה, אלוהים. גם הכנסייה, בעיר האורות, החטאים והסקס- רוג' סיטי, (מזכירה את לאס וגאס), הינה מקום להשיג סטוצים. ובעולם כזה ג'ו ודומיו, ממלאים תפקיד חשוב.

לכן, מבחינתו, אין שום סיכויי לדייויד להשיג את מטרתו, האהבה של אימו. זאת משום שהאהבה שמורה לבני האדם, והם אוהבים לא מתוך סיבה מסוימת, אלא מתוך זה שהם בעצם אנושיים. כלומר, את הבן האמיתי שלה היא תאהב, יהיה אשר יהיה, ואילו לדייויד היא תמיד תתייחס כאל רובוט. לכן, יש בעצם פרדוכס בכך שדייויד תוכנת לספק את האהבה כצורך, זה הרי בלתי אפשרי.

יש בכך הרבה מן האמת, משום שאהבה, כמו נשמה, או אמונה באלוהים, הן לא מהויות מוגדרות מראש, הדורשות הוכחות בעד או נגד, אלא זה קיים באדם כמהויות מופשטות שאין הוא יודע אותם בבירור, אלא עצם החיפוש אחריהם הוא אשר יוצר רגשות אלה. זה כמו האהבה של אם לבנה, שתמיד קיימת מראש, יהיה אשר יהיה, היא רק תלבש צורות שונות.

אבל דייויד בשלו, הוא רוצה להיות נאהב, ולשם כך הוא חייב להיות אנושי, ולכן עליו למצוא את הפיה הכחולה מהסיפור של פינוקיו, שזכה להפוך לילד האמיתי כתמורה על טוב ליבו.

ג'ו לוקח את דייויד אל עיר הנשים והסקס, רוג' סיטי, שם הוא יקבל תשובות מפי מעין מחשב על היודע את כל התשובות. דייויד מחפש אחר הפיה הכחולה כמובן. הוא מופנה אל העיר האבודה מתחת למים בקצה העולם, לא אחרת מאשר מנהטן, אשר רק גורדי שחקיה מזדקרים מעל המים, כאשר חלקם שבורים והרוסים. (מעניין שהסרט נעשה לפני ה-11.9 אך יש בו את חזון מנהטן המוכה מצד אחד, ומצד שני רואים בו את מגדלי התאומים מזדקרים במלוא תפארתם, ולדעתי אף נכתב על כך כסרט האחרון לפני האירוע).

דייויד מגיע אל העיר האבודה, ופוגש שם את דמותו של הנרי שמספר לו, שבעצם הכל היה ניסוי, ושהוא כל כך אנושי, וכל כך הוכיח את עצמו, על ידי חיפושיו וערגתו להיות אנושי. זאת משום שהוא גילה התנהגות ספונטנית מעבר לכל תכנות של רובוט, הוא גילה תשוקה בלתי נלאית לאהבה ואנושיות, ובכך הוא יהיה כעת אב טיפוס להרבה רובוטים בדמותו. דייויד גם רואה את בית החרושת לרובוטים בדמותו והוא מתמלא רתיעה: הוא מחפש את הייחודיות, זה כלל "לא מזיז לו" להיות אב טיפוס לאחרים, הוא רוצה להיות הוא עצמו!

עוד נטייה אנושית, אותה מגלה דייויד, עוד מעלה שבגללה ניתן לומר "שמותר האדם מן הרובוט", הדחף לביטוי ייחודי, שהוא בעצם יכולת הבחירה החופשית שלנו!

דייויד צולל אל מעמקי העיר האבודה לחפש אחר הפיה הכחולה כי ברור לו שהיא שם. הוא מגיע אל השאריות של פארק שעשועים שבו דמויות מפוסלות מהאגדה של פינוקיו. שם הוא מוצא את הפיה הכחולה כדמות של פסל באבן, וממנה הוא מבקש שתהפוך אותו לאנושי. הוא מבקש ומבקש, והיא אינה עונה לו, וכך הוא יושב לנצח נצחים, עד שהעולם קופא, ומגיעה תקופת הקרח, והוא ממשיך לשבת עם עיניים פקוחות ולהתחנן בפניה.

כבר חשבתי שהסרט ייגמר בכך. שיהיה זה סימבול דווקא למין האנושי ולערגתו הבלתי נענית אל האלוהי, המופשט והאינסופי. אבל לא, וכאן יש הפתעה!

2000 שנה יושב דייויד בתוך הקרח הקפוא, 2000 שנה שהם סימבול לתקופתנו. ואז מעוררים אותו יצורי אנוש דמויי חייזרים, שהם כבר לא מכאן. ושפילברג אוהב אותם ארוכים כמו צללים ועם 3 אצבעות. פנים כבר אין להם, כלומר אין להם צורך באף, עיניים או פה, משום שכבר אין להם חושים פיזיים. יש להם ראש אשר פועל כמו מראה כאשר הם חושבים ומדברים.

וכאן להפתעת הצופה, הם מתייחסים לדייויד כיצור האחרון עלי אדמות אשר נושא את זיכרון המין האנושי. הוא הרובוט מכיל בתוכו את כל המידע, וגם את התחושות והרגשות של בני האדם, אשר חיו כאן לפני 2000 שנה, ונעלמו לחלוטין מן העולם! האדם הוא כל כך פגיע ושביר, שמזמן הוא כלה מן העולם, וכאשר דייויד מבקש מהם לשחזר בהנדסה גנטית את מוניקה אימו, הם משיבים לו, שגם הזיכרון האנושי שביר, משום שהגוף שלה נעלם לפני 2000 שנה, ואצל בני האנוש לא ניתן להציל את מאגר הזיכרונות האנושי, למרות שהם יודעים שהזיכרונות כן מאוחסנים היכן שהוא בקוארדינטות של ציר הזמן, אבל קשה להגיע לשם. לכן הם יוכלו לשחזר את גופה אך לא את "נשמתה", ולכן היא תחיה רק יום אחד.

בכל זאת הם עושים זאת לבקשתו, והוא מקבל את אימו לזמן קצר אבל היא אינה זוכרת אותו במפורש, אלא היא רק חשה את רגש האהבה אליו. גם לפי תיאוריות של גלגול נשמות הזיכרונות ממש אינם נשמרים, אלא רק הרשמים!

בסופו של היום הוא נרדם לצידה באושר, סוף סוף נרדם! והנה הוא חולם חלום, מה שלא יכול היה לעשות בתור רובוט, ובכך ברגע שהוא הופך להיות חבר בעולם החלומות, הוא הופך להיות אנושי!!!

האמנם נוצרנו באופן מלאכותי ומהו המסר עבורנו לעתיד

אי אפשר לצפות בסרט זה מבלי שהוא יעלה בנו שאלות נוקבות!

שם הסרט הוא אינטליגנציה מלאכותית, להראות לנו שקיים כיום ענף שלם ברובוטיקה ומחשבים אשר מכונה בשם זה. הכוונה היא למכונות שלומדות מן הניסיון, כמו מחשב אשר משחק שחמט ולומד מטעויותיו. אלמנט זה של אינטליגנציה מלאכותית מופיע גם בתוכנות רבות שלנו, כאשר יש תוכנות אשר לומדות את "הקריזות של המשתמשים" שלה. ככה גם מתוכנתים כיום רובוטים. קיימים גם מחשבים המנסים לחקות התנהגות אנושית, למשל לשמש כפסיכולוגים וכו', ובכלל לחקות רגשות אנושיים, ואנו רק בתחילת הדרך...

אז במה אנו שונים מרובוט משוכלל, בכך שיש לנו תודעה? מה זה בכלל? אולי נפענח יום אחד גם סוד זה ונוכל להעתיק זאת באופן מיכני?

הסרט בהחלט מעלה את הרעיון שאולי יום אחד יצור דמוי רובוט המשוכפל גנטית יחליף יום אחד את האדם הנוכחי? חושבים זה מתכון לסרט אימה, למה?

כבר היום מנסים לפתח צ'יפים, אשר יוכלו לחקות ואף לאחסן את כל הזיכרון האנושי. ואם נוכל לעשות יום אחד, הרי שיהיה לנו מתכון בטוח "לגלגול נשמות מלאכותי", כמו דייויד אשר נשא עימו ללא שום פגם את כל הזיכרון האנושי במעגלים האלקטרוניים שלו.

ומה לגבי "אדם ביוני", יצור שהוא חצי אדם חצי מכונה, עם רכיבים שיכולו להחליף רכיבים אנושיים. עם שתלים שונים במוח, עם עיניים שיוכלו למקד עצמם כמו עין המצלמה... זה כיום בגדר מחקר כאיברים מלאכותיים שישמשו תחליף עבור נכים, אבל מי יודע, אולי בעתיד...

בכל מה שנוגע אלינו, בני האדם, הרי מופיעים סיפורים מאוד מוזרים על הדרך בה נבראנו. בתנ"ך כתוב, "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", ומכאן אנו מבינים שאולי נבראנו בצלמו של איזה שהוא אל אשר ברא אותנו כהעתק שלו, ואולי אפילו של אלים כי כתוב "נעשה" בלשון רבים.

הנה למשל הארגון העולמי של האגודה הראלית, מאמין בכך במפורש. הם טוענים מזה זמן רב, שנוצרנו על ידי הנדסה גנטית, על ידי "אלים" שהם בעצם האלוהים בלשון רבים של התנ"ך. זה ארגון המונה עשרות אלפי אנשים בכל רחבי העולם, התורמים ממיטב כספם למחקר המתקדם ביותר בהנדסה גנטית שכיום קיים. הם אף הוציאו ספר בעברית בשם "האמת על האלוהים". האתר העולמי שלהם נמצא בכתובת: http://www.rael.org ומשם ניתן לקרוא חומר מעניין גם בעברית.

ידועים גם דעותיו של זכריה סיטצין, ישראלי במוצאו החי כיום בארה"ב שכתב ספרים רבים מתוך כתבים שומריים עתיקים שקרא. משם הוא למד שנוצרנו על ידי גזע מכוכב אחר, אשר הגיע לעולמנו לכרות זהב, ולשם כך יצר רובוטים הומנואידים לעשות עבורו את העבודות השחורות. זהו בעצם האל הבבלי מורדוך או ניבירו. הם גם באו מכוכב לכת החסר כיום. כל זה מופיע בספר "בחזרה לבראשית" אשר גם תורגם לעברית.

רוצים מידע נוסף עליו, בבקשה, הנה האתר הרשמי שלו: http://www.sitchin.com

בהחלט מגיעה זכות הבכורה לפון-דניקן וספריו על האלים מהחלל החיצון. הוא הראשון שהעלה בצורה נמרצת ודינמית נוכחות שאינה מכאן, על פני כדור הארץ, והוא ממשיך לחקור בנושא בלהט.

מה בעצם קורה כאן?

אולי גם אנו כמו דייויד, בעצם יצורים רובוטים שנוצרנו על ידי יצורים מן החלל החיצון.

האם זה נכון שבאותה מידה, שדייויד הרובוט מחפש להיות אנושי, ככה אנחנו בני האדם, יצירי "אלוהים" מסתורי, מחפשים להיות אלוהיים כמוהו? אולי בעצם "נוצרנו בשלבים"? קודם נוצר "הגולם", אולי באמת רובוט כפי שטוען סיטצין, ואז בהתפתחות יותר מאוחרת הושתלה בנו הנשמה והתודעה? אולי באמת הגיעו לכאן ישויות רוחניות, ולקחו להם את הגופים של מי שהיה הכי קרוב לדמותם, בני האדם?

אולי האלים בראו אותנו, לא למטרת עבודה, אלא גם למרות שעשוע, מתוך שיעמום, כניסוי קוסמי, כמעבדה ניסיונית עבור כוכבים אחרים? אל תגחכו למקרא שאלות אלה, משום שמעבר לכל שאלה זו, עומדת תיאוריה מוצקת!

רעיונות אלו ואחרים כבר הועלו במאמרי, "מוצא האדם וסוד התפתחותו על כדור הארץ":

http://www.skybusiness.com/be_aware/onsif-atik.htm

אולי האדם הוא שמחפש להשוות עצמו לאלים אשר בראו אותו? הרי במהות כל הדתות מונח הרעיון של לחפש אחר חיי הנצח כדי לתת לאדם קיום נצחי. האם היה זה חיקוי למעשי האלים?

ההודים ניסו למצוא ולהגשים את נצחיות הנשמה. המצרים הקדמונים בנו את הפירמידות, כמקום מושב לנשמות ולהתפתחות רוחנית באנרגיות מאוד גבוהות. מצד שני הם למדו את מלאכת החניטה, כאשר עד עצם היום הזה, אין שום הסבר מדעי לדרך בה הם עשו זאת.

היהדות מדברת על אחרית הימים, היום בו תהיה תחיית המתים, כאשר המתים יקומו לתחייה מתוך עצם קטנה שאינה נכחדת, והיא מכונה "עצם הלוז". האמנם עצם זו מעמוד השדרה אוגרת בתוכה מטען גנטי של מאות ואולי אלפי שנים?

ומה עם הדרוזים אשר מאמינים בגלגול נשמות בצורה מוחלטת? עבורם זה רק להחליף גוף ולשמור על אותה מהות.

ומה עם דבריו של ישו, אשר ללא הרף חיכה לדמות האדם האידיאלית, לבן האדם אשר יבוא על כסא רם. ומדוע פאול, מייסד הנצרות, מדבר על בריאת אדם חדש, שיהיה מן השמיים ולא מעפר האדמה.

כשקוראים את כל הדברים האלה, יותר ויותר עולה המחשבה שאולי מדובר באמת ביצירת אדם חדש, "מעין רובוט משוכלל יותר", שיוכל להכיל "נשמה גבוהה יותר", על פי התכנון המקורי של יוצריו!

אולי מודל זה בא לידי ביטוי בתנ"ך. הנה, כבר בפרק א' בבראשית מדובר על לעשות אדם בצלם ובדמות, כלומר אחד שישווה לאלוהים או לאלים בכבודם ובעצמם!

הרי ברור שמדובר על אדם שנברא על ידי הנדסה גנטית. בפרק ב' בבראשית מדובר על אדם אשר נברא מן העפר, שזה בהחלט "בריאה צמחית", אם נשווה את זה למה שנאמר במיתולוגיה היוונית הטוענת שבתקופת תור הזהב צמחו בני האדם כמו שיבולים מן השדה. זה בדיוק כמו לבנות רובוט ביולוגי, רעיון שכלל אינו זר למדע. רק אחר כך הופחה בגולם הזה רוח חיים, ויהיה האדם לנפש חיה!

תכונת הנפש החיה, לפי ספר הזוהר המתאר את האדם הראשון, גורמת לאדם שיוכל לראות מסוף העולם ועד סופו. כלומר, מסע של התודעה מחוץ לגוף, והיכולת שלו גם לשמר את הזיכרון שלו, בדיוק כמו בסרט שלנו.

חכו, זה לא נגמר בזה!

בפרק א' בבראשית נאמר, "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, ואחר כך נברא האדם רק בצלם, אז איפה הדמות?

רק פרק ה' בבראשית מתחיל במילים:

הנה מודל על של אדם, בפרק זה בבראשית. זה מזכיר לנו חוצנים! יצור שהוא גם זכר וגם נקבה, ללא רבייה ביולוגית! כאשר אותו אדם מוזר מגיע לגיל 130 שנה, הוא מוליד כדמותו כצלמו את שת! שימו לב למילים המודגשות- כדמותו כצלמו! אחר כך הוא ממשיך להוליד בנים ובנות רגילים, כמונו, עד שמגיע לגיל מופלג ועובר מן העולם. ככה עושה גם שת, אשר בגיל 105 מוליד את אנוש. וזה נמשך הלאה והלאה...

כמה זה מסעיר! למשך 10 דורות הוא משכפל את עצמו, כאשר הוא בורא את עצמו מחדש בדמותו ובצלמו של אותו אלוהים מסתורי!

למשך, 10 דורות, ואז אינו יכול עוד, או שהוא אינו רוצה יותר, או שאולי רוצה הוא לגרום לכך שתכונת "זרע הנצח" שלו, תועבר לכלל האנושות על ידי נוח. לכן כתוב, שלמך אביו של נוח, בוחר ללדת בן, ולא יצור בדמותו כצלמו!

ואולי באמת נוח, הוא אשר צריך לעזור לכל האנושות להתגבר ולעבור את "תהליך המבול", במובן הרוחני והאנרגטי, ובכך אולי להתגבר על כל הפגם בבריאה אשר נוצר על ידי החטא הקדמון, שכולנו שרויים בו (קרמה, גלגולים, מוות, סופיות ומחלות).

הרי בעצם גם התורות המיסטיות כולם, מדברות על יצירת אדם חדש, משוכלל יותר. רק שכאן במקום על שבבים אלקטרוניים מדברים על צ'קרות נוספות, שדות אנרגטיים, הילה נרחבת יותר וכו'.

רוצים קצת מידע על קצה המזלג?

מאדאם בלווצקי התחילה תנועה זו של מסטרים רוחניים אלוהיים, אשר עברו את תהליך ה-Ascension. שהוא בעצם תהליך של עליה רוחנית, מה שמקנה לנשמה שלהם חיי נצח, כך שהם היום בגוף של אור ויכולים להתגשם היכן שהם רוצים. גם לנו זה יקרה, וכבר כיום מתגלים מרכזי אנרגיה חדשים- צ'קרות נוספות.

את הגוף הפיזי שלנו, יחליף גוף אחר, גוף אנרגטי, כאשר אנרגיה זו אצורה בכל תא ותא בגופנו. זה הקונדליני שבתחתית עמוד השדרה, או הצ'י לפי הסינים. ניתן לעורר זאת על ידי תזונה, נשימה, תנועה, ועל ידי פעילות מינית נכונה. כל זה לפי מיטב המסורת של הטנטרה יוגה!

גם בספר חנוך, וראו מאמרי על מוצא האדם, קרה דבר דומה. אלים שנפלו לבור תחתיות, אחרי שחמדו נשים ארציות. גם אצל אבו אבותיו של נוח זה קורה, שלאחר שיכפול אחד, הם כנראה מסוגלים להוליד בנים ובנות רגילים!

אז אולי באמת יש בנו מעגלים אנרגטיים אשר כלואים בנו? אולי כאשר נפתח מעגלים אלו, נוכל להעביר אותם ליצור חדש אחר, לגולם ביולוגי, או רובוט אלקטרוני, מה כבר ההבדל? העיקר שנצליח לנתק את הנשמה מגוף כלה זה ולהעבירה הלאה. זאת בתנאי שיהיה עוד משמעות לחיים פיזיים על פני כדור זה.

מספיק שנגלה אנרגיה חדשה, אשר פועלת גם על חומר וגם על מחשבה ושדות אנרגטיים. הרי הקריסטלים של הקוורץ מסוגלים לעשות זאת. הם גם בעלי תכונות מגנטיות וחשמליות, הם גם פועלים על ההילה האנרגטית שלנו, והם גם ידועים כאוגרי מחשבות, זה מה שמיסטיקנים טוענים כבר מזה זמן רב. והנה מדענים מהטכניון כבר הצליחו לשמור מידע בקריסטלים של קוורץ! זה קטע ממאמר משנת 1997.

הנה, לטענת מיסטיקנים שונים, יש הרי חיים גם על כל כוכבי הלכת אשר מסביבנו, אבל אין הם יותר חיים פיזיים, אלא חיים שם יצורים בעלי ויברציות יותר עדינות, ואין המכשור שלנו מסוגל לקלוט אותם.

אולי באמת אנו נשמות מהחלל החיצון, אשר נכלאנו בתוך גופים פיזיים כלים, וממלכודת זו עלינו לצאת יום אחד, וכל סיפורי המבול, גן העדן וכו', הם רק קודים וצפנים לתהליכים אלו שעלינו לעבור?

אם זה כך, אז אולי כל התנ"ך אינו אלא מסר סימבולי, של אלים אשר באו מן העתיד, שהם בעצם הנשמות שלנו בעתיד, הם רק מחכים שנתאחד עימם מחדש, עם כל מאגר הניסיונות וההתנסויות שלנו עלי אדמות!

אולי זה מה שהיה מונח ביסודה של תרבות אטלנטיס אשר שקעה אל המצולות שתושביה הרי היו מסטרים בתעופה לחלל, ושלטו שלטון ללא מיצרין בחומר, אנרגיה ובהנדסה גנטית!

סיכום

ככה ישבתי לי וצפיתי בסרט מופלא זה, כאשר כל הרעיונות הללו צפים ועולים בראשי, ואין לי ספק שסרט זה נודע בהם בצורה מופלאה ביותר. ואגיד לכם את האמת, אני די נוטה לקבל רעיונות אלו, כי זה מתחיל להיות יותר מסביר! הסרט משוחק להפליא, מצולם כל פעם מזוויות בלתי שגרתיות, מלווה במוזיקה נפלאה, ובהחלט מותיר זמן למחשבה, וכל כולו הוא מסר אחד גדול. שהוא מעשה אומן של יוצר אשר בהחלט מנסה להעביר כאן מסר, לא רק במילים אלא ממש גם על ידי תמונות. מומלץ בכל פה, כאחד הסרטים היפים אשר נעשו השנה.

גילה בויום - האגודה לפיתוח המודעות

טלפונים: 8642104-04 טל./פקס ו 8677501 - 04, פלא-פון- 625759-050

אתר אינטרנט: http://www.skybusiness.com/be_aware

פורום מיסטיקה ב-IOL וואלה: http://come.to/mystic-forum